תוכן

ג) ודע, בי גם הבינה עם התבונה, לפעמים נכללת יחד, ויש בזה פנים א', שתעלה התבונה ונכללת בבינה. ב', שיורדת הבינה ונכללת בתבונה. אמנם הזווג שהוא להוציא המוחין דז"א, הנקרא עיבור ב', הוא שירדה בינה ונכללה בתבונה, ושם הוא הזווג למטה. אך עיבור הראשון היה, כי נתלבשו חו"ב עלאין, בחו"ב תתאין, (נ"ב דהיינו שעלו ישסו"ת והלבישו החו"ב עלאין) ונכללו בהם, ובתוכם, ונכללו חג"ת נה"י דא"א אלו באלו, וחג"ת בנה"י דז"א אלו באלו. נמצא, כי ז"א בתבונה, ולא בבינה.